זכויות יוצרים

מתי יצירה תהיה מוגנת בזכויות יוצרים?

 לפי סעיפים 4, 8 ו-9 לחוק זכות יוצרים תשס"ח-2007 (להלן: "חוק זכות יוצרים"), יצירה מוגנת בזכויות יוצרים בהתקיים ארבעה תנאים מצטברים:

  1. מדובר ביצירה דרמטית, ספרותית, אמנותית, מוזיקלית או תקליט;
  2. היצירה הינה מקורית;
  3. התבצע קיבוע באמצעי מוחשי כלשהו;
  4. מתקיימת זיקה לישראל או קיומה של אמנה בינלאומית .

פירוט סוגי היצירות

לפי ההגדרות המצויות בסעיף 1 לחוק זכות יוצרים ובפסיקה, מיפוי היצירות הוא כדלקמן:

  1. יצירה דרמטית – לרבות מחזה, יצירה קולנועית, יצירה דרמטית-מוסיקלית, יצירת מחול ופנטומימה;
  2. יצירה ספרותית – לרבות יצירה המבוטאת בכתב, הרצאה, טבלה, לקט, וכן תוכנת מחשב
  3. יצירה אמנותית – לרבות רישום, ציור, יצירת פיסול, תחריט, ליטוגרפיה, מפה, תרשים, יצירה אדריכלית, יצירת צילום ויצירת אמנות שימושית ובכלל זה  (Typeface). (גופן -Typeface);
  4. יצירה מוסיקלית – לחן ומקצב (יש לשים לב כי על זכויות של במצעים ומשדרים חל חוק חוק זכויות מבצעים ומשדרים, תשמ"ד-1984);
  5. תקליט – טביעה של צלילים, למעט טביעה של צלילים ביצירה קולנועית.

דרישת הקיבוע

דרישת הקיבוע קובעת כי על מנת שיצירה תזכה להגנה כזכות יוצרים, עליה להיות מקובעת באופן ממשי. לדוגמה,  קיבוע יצירה ספרותית באמצעות ספר או חוברת, קיבוע יצירה קולנועית באמצעות הפילם (או באמצעי דיגיטלי).

קיבוע יכול שיעשה גם ע"י צד שלישי, כגון הקלטת אומן רחוב מופיע, כאשר ההקלטה מהווה קיבוע של המופע.

הבחנה בין ביטוי לרעיון

כך, על פי הוראות סעיף 5 ל חוק זכות יוצרים, דיני זכויות יוצרים מגנים אך ורק על ביטוי ולא על רעיון, שיטות ביצוע או עובדות.

עולה השאלה מתי מדובר ברעיון ומתי מדובר בביטוי של הרעיון וכיצד מבחינים בין השניים?

לצורך הקביעה האם מדובר ברעיון בלבד או בביטוי המוגן כזכות יוצרים, עלינו לבדוק את האלמנטים שהגנתם מתבקשת. כך לדוגמה, במידה ופלוני יוצר מצגת המבטאת רעיון מסוים ומציג את המצגת עבור משקיעים, מה הם הרכיבים מתוך הרעיון/מצגת שיזכו להגנה?

המצגת עצמה, כמובן, תהיה מוגנת כיצירה ספרותית מכוח חוק זכות יוצרים ויהיה אסור ע"י צדדים שלישיים, המשקיעים בדוגמה שלנו, להשתמש באותה המצגת לצורכיהם המסחריים. אך האם הרעיון שבבסיס המצגת יזכה גם הוא להגנת זכות יוצרים?

שאלה זו הגיעה לפתחו של ביהמ"ש במסגרת עניין זיסו[1] והצליחה לבלבל אף את ביהמ"ש עצמו. בעוד ביהמ"ש המחוזי קבע כי הרעיון שבבסיס המצגת קיבל ביטוי קונקרטי באמצעות המצגת והסברים נוספים שניתנו למשקיעים והוצגו למדען הראשי, ועל כן מדובר ב"ביטוי" אשר נלקח ע"י עיריית פתח תקוה והזכאי להגנה מכוח זכויות יוצרים, ביהמ"ש העליון[2] הפך את ההחלטה וקבע כי עצם הרעיון שבבסיס אינו מוגן, גם אם קיבל ביטוי מוחשי באמצעות המצגת ומסמכים נוספים שהוכנו ע"י היוצר. כל עוד הביטוי הספרותי עצמו לא הופר, קרי המצגת והצעת המחקר של היוצר לא הועתקו ולא הוצגו ע"י המשקיעים ללא אישורו של היוצר, אין הרעיון שבבסיסה יכול להיות מוגן.

כך גם בעניין מוצפי, שם נדונה העתקה של רכיבי ספרי לשון, כגון העתקת סדר הבניינים, העתקה סדר ההוראה המקדים, הצגת טבלה דומה המשווה בין שלושת סוגי הבניינים וכו'. בעוד ביהמ"ש המחוזי[3] קבע כי הדמיון בין הרכיבים מהווה הפרת הביטוי של ספרי הלשון, ביהמ"ש העליון[4] הפך את ההחלטה גם במקרה זה וקבע כי הרעיונות, שיטות או סדר הבאת הדברים אינם מוגנים בזכויות יוצרים ואינם מהווים הפרה של "ביטוי" הרעיון.

מקרה אחרון שנתייחס אליו לצורך המחשת ההבדל בין ביטוי לרעיון, הוא פסק הדין בעניין [5]Random house שניתן ע"י ביהמ"ש בלונדון. שם נטען כי הספר צופן דה וינצ'י של הסופר דן בראון הפר לכאורה זכויות יוצרים השייכות לסופרים אחרים בכך שהשתמש במוטיבים שלהם לכך כי שושלתו של ישו נמשכת עד עצם היום הזה באמצעות צאצאיה של מריה מגדלנה שנולדו מישו. גם תביעה זו הציפה את השאלה שבין ביטוי של רעיון המוגן כזכות יוצרים לבין הרעיון גרידא, שכן נטען כי על אף ולא בוצעה העתקה מילולית של תכנים, התזה לגבי שושלתו של ישו מהווה ביטוי לרעיון שנלקח ע"י דן בראון ושולב בספרו. ביהמ"ש דחה את הטענה ופסק כי כל עוד נלקח הרעיון ופותח ע"י דן בראון בצורת ביטוי ייחודית שאינה מהווה העתקה של צורת הביטוי של הסופרים האחרים (קרי העתקת טקסטים), לא בוצעה הפרת זכות יוצרים, שכן זו אינה חלה על הרעיון או על "התזה" של המבקשים. 

דרישת המקוריות

תנאי נוסף מהתחייב מסעיף 4 לחוק זכות יוצרים הוא כי על היצירה להיות מקורית, קרי שמקורה ביוצר. בחינת המקוריות מורכת משניים:

  1. מבחן ההשקעה – בוחן אם קיימת השקעת מאמץ, זמן, עמל לצורך המצאת היצירה. נדרש מאמץ סביר בלבד;
  2. מבחן היצירתיות – בוחן את התרומה האישית, החותם של היוצר.

כאמור, יסוד המקוריות אינו דורש חדשנות אלא הדרישה היא שמקור היצירה ביוצר.

כך נקבע[6] כי טבלאות היוון חשבונאיות עומדות במבחן המקוריות שכן הושקע מאמץ בסידורן על אף היצירתיות הפחותה במקרה זה. בעניין פרמייר ליג[7] נקבע כי המבחנים מצטברים ומקבילים – ככל שנעמוד במבחן אחד במידה רבה, כך תידרש עמידה פחותה במבחן השני.

דוקטרינת האיחוד – חריג להגנה על ביטויו של הרעיון

זוהי דוקטרינה משפטית שמקורה במשפט האמריקאי ושאומצה ע"י בתי המשפט בישראל ואשר מהווה חריג להענקת זכות יוצרים על דרך ביטוי של רעיון, זאת כאשר רעיון מסוים אינו ניתן לביטוי אלא בדרך אחת מסוימת, אזי שלא תהיה ליוצר הגנה מכוח זכויות יוצרים.

[1] ה"פ 1052-10-08 הרי זיסו נ' עיריית פתח תקוה.

[2] ע"א 2682/11 עיריית פתח תקוה נגד הרי זיסו.

[3] ת"א 1079/04 קבלי רחל נ' מוצפי ואח'.

[4] ע"א 10242/08 רבקה מוצפי נ. רחל קבלי.

[5] Baigent v Random House Group Ltd [2007] EWCA Civ 247

[6] ע"א 136/71 מדינת ישראל נ' אחימן.

[7] ע"א 8485/08 פרמייר ליג נ' המועצה להסדר הימורים בספורט.

עוד מאמרים...

כללי

Русскоязычный адвокат

​Русскоязычные граждане нашей страны,  образованные и  высокоинтелектуальные люди, не всегда  могут досконально разобраться в документах,  написанных на иврите.  Для понимания юридического  текста им просто необходим

קרא עוד »
כללי

עו"ד דובר רוסית

אם הנך דובר/ת רוסית ומחפש עו"ד דובר רוסית לניהול עניינך המשפטיים, משרדנו מציע את כל מגוון שירותיו גם בשפה הרוסית.

קרא עוד »
דיני עבודה

זכויות העובד/ת

עובדים רבים, ובעיקר כאלה הנמצאים בנקודות הרגישות ביותר בחייהם, אינם מודעים לזכויותיהם ומאפשרים למעסיקים, גם כאלה עם כוונות טובות, לקפח את זכויותיהם. כך, נשים בהיריון, המהוות את אחת האוכלוסיות המקופחות ביות בשוק העבודה, אינן מודעות לזכויותיהן ולהגנות הנמצאות בחוק המגינות עליהן בפני פיטורין שלא כדין. 

קרא עוד »